למעבר לאתר החדש

 

 "עכו מביאה את הצופים אל תוכה הקסום של היצירה"


המחבר האלמוני של "מסעו של המלך ריצ'רד", השווה את עכו לטרויה המיתולוגית:
"אם מלחמה שנמשכה עשר שנים, עשתה את טרויה לעיר מפורסמת בכל הדורות, אם ניצחונה של הנצרות גרמה לכך שאנטיוכיה הייתה לעיר מהוללת יותר, הרי עכו תזכה לבטח בכתר תהילת הנצח, בהיותה העיר שהעולם כולו נאבק על כיבושה".
פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר, זכה לכבוש את עכו בתהליך שהחל לפני שלושים וארבע שנים.
הרחק מהמולת הערים הגדולות, די בצנעה ובהססנות, החל תהליך ייחודי ומיוחד לעידוד היצירה המקורית התיאטרונית, אשר מעניקה לאמנים וליוצרים, לא רק במה מדהימה במקוריותה, אלא גם אולמות שופעי זיכרונות היסטוריים, המביאים את הצופים והמבקרים אל תוכה הקסום ואל נשמתה של היצירה.
התהליך יוצא הדופן הזה, החל ביוזמתו של עודד קוטלר, שיחד עם יוסי פרוסט ויוסי פיטוסי וחיים שירן, הצליחו לשכנע את הגב' לאה פורת ז"ל, לקבוע את מקומו של הפסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר - בעכו.
35 שנים לא קלות עברו על הפסטיבל. עליות והצלחות בצד ירידות ובכל העת הארוכה הזו, נבחנו דרכים ורעיונות גם לחדש ולשפר וגם לנסות ולהגדיר, כל פעם מחדש, מהו אכן תיאטרון אחר?
רפי אתגר, מעצב כרזת הפסטיבל הגדירו - "פתח ליוצרים". שלמה בר-שביט - "אין שום דבר ששמו תיאטרון אחר". ניקו ניתאי - "תיאטרון אחר זה התיאטרון שלי".
העיסוק בייעוד ובמטרות, הביאו בסופו של דבר, גם לחיפוש ולמציאת דרכים חדשות, או יותר נכון, רוחות חדשניות בתיאטרון ולתיאטרון. רוחות חדשניות שבאו לידי ביטוי הן בקשר הבלתי אמצעי שבין היצירה למקום והן למגע הקרוב כל-כך שבין קהל חובבי התיאטרון, ליוצרים.
יחד חיפשו כולם אמירה חד-משמעית, או משאלה יוצאת דופן, שלא תמיד נמצאה לה פינה בתיאטרון הממסדי.
החיפושים אחר אמירות חדשות הביאו להרחבת תחומי הפעילות של הפסטיבל אל סמטאות העיר העתיקה, אל החצרות ואל האבנים בנות אלפי השנים, המקשטות את דפי ההיסטוריה של העולם העתיק, ארץ ישראל ועכו.
ייחודה של עכו, כמובן, באוצרותיה הטבעיים, בהיסטוריה המבצבצת מכל פינה ומכל אבן. אך הייחוד מתבטא גם במרקם האנושי המיוחד שבה. יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, אלפי תיירים מן הארץ ומחו"ל - כל אלה, יחד עם ריחותיה, תבליניה, מאכליה המיוחדים ועקרון הכנסת האורחים המסורתית, תרמו לעיר בכלל ולפסטיבל עכו בפרט, את קשת הצבעים המרהיבה של חגיגת התיאטרון הגדולה בישראל.
השמירה על אופיו המיוחד של הפסטיבל ועל עצם קיומו הנמשך מידי שנה, ללא ההפסקה, נזקף לזכותם של מנהליו, מיומו הראשון ועד עצם היום הזה, ערב הפסטיבל ה-35.
עודד קוטלר, תום לוי, חיים טרגר, שמעון לוי, צחי בקר, ערן בניאל, אבי יפרח, שמואל הספרי, יעקב אגמון, נחום לנגסם, דודי מעיין, גלית ברסקי, גד אורון, יצחק וינגרטן, רוני ניניו, יורם קליינר, איתמר גורביץ', עתי ציטרון ,דניאלה מיכאלי ,סמדר יערון ,מנשה יוסף וג'קי בכר. כל מנהלי הפסטיבל היקרים האלה, עשו זאת לא רק בנאמנות ובמקצועיות רבה, אלא ראו בו גם שליחות תרבותית ויצירתית חשובה ביותר לתיאטרון בישראל ולחיי התרבות שבה.
התרומה של 35 שנות הפסטיבל, עשו רק טוב לעיר עכו. קיומו של הפסטיבל בעיר, הביא לתנופה רבתי בכל הקשור לפיתוח התיירות, לשגשוג בקרב סוחרי העיר, למודעות תיאטרונית ויצירתית בקרב בני הנוער ובמיוחד במגמת התיאטרון באורט עכו, לפריחה והצלחות בינלאומית למרכז התיאטרון של עכו ובעשר השנים האחרונות להצלחה והישגים לפסטיבל ה"מסרחיד" - הצגות יחיד בערבית .
בינואר 2000 החליט ראש עיריית עכו דאז ד"ר שמריהו בירן ליטול את שרביט הניהול , ולאחר 21 שנה עבר הניהול והפקת הפסטיבל לידי עיריית עכו.
ראש העיר הנוכחי, מר שמעון לנקרי, לקח על עצמו את המשימה החשובה והגדולה הזו, על-מנת להצעידו אל עתיד טוב יותר, בשנות האלף השלישי במדינת ישראל.
עכו - עיר נמל מרהיבה ביופייה העתיק והמיוחד, על תושביה הססגוניים, סמטאותיה מלאי הקסם, האולמות והחללים המדהימים מתחת לפני השטח, עתיקותיה וריחותיה.
כל המרקם המרהיב והמלהיב הזה יצר את פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, שהטביע את חותמו על אמנות התיאטרון במדינת ישראל שלושים וארבע השנים שחלפו.
 



אלברט בן-שלוש
מנכ"ל ומפיק ראשי
פסטיבל עכו, לתיאטרון ישראלי אחר


טל' מטה הפסטיבל: 04-9552541  |  טל' מטה אירועי חוצות: 04-9552536
© כל הזכויות שמורות לפסטיבל עכו

Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים